שלום לכולם,
זה מדריך לבניית גילשונים שהכנתי עבור חניכים שלי והחלטתי להעלות אותו גם לכאן עבור כל מי שמחפש.
פתח דבר
מדריך זה נכתב על מנת להסביר את תהליך הבנייה הבסיסי של גלשונים. התמונות המופיעות הינן להמחשת הכתוב ולהדגמת התוצאה הרצויה. אין זה אומר שזוהי הדרך היחידה לבנות או שאלו הגלשונים הטובים ביותר, זוהי הדרך שאני מלמד ובונה בה ואלו הטיסנים שאני מעדיף.
אני מקווה שכל מי שקורא מדריך זה ימצא בו משהו, בין אם הוא חדש בתחום ולא ידע עד עכשיו לבנות גלשונים ובין אם הוא טיסנאי בעל ניסיון רב בתחום.
אני מודע שהמונחים במדריך זה יראו לא נכונים לחלק מהקוראים (הגה גובה ולא מיצב גובה למשל) אבל אלו המונחים שגדלתי עליהם ובהם אני משתמש.
מומלץ לקרוא את כל המדריך לפני התחלת הבנייה להבנה טובה יותר של תהליך הבנייה!
הקדמה
לפני שמתחילים לבנות גלשון צריך להבין כמה דברים בסיסיים.טיפים קטנים לפני שמתחילים ועצות לבטיחות
- שלא כמו במחלקות הטיסנים האחרות בהן רצוי לבנות דגם מסוים ואותו הדגם עובד בצורה כמעט שווה לכולם, במחלקת הגלשונים אין שני אנשים שאותו הגלשון יתאים להם. נכון שאם נזרוק את אותו הגלשון נקבל תוצאות טובות אם הגלשון טוב אך לא נגיע לכדי מימוש הפוטנציאל האמיתי שלנו. חשוב להבין, המטיס במחלקה זו נותן את הגורם המכריע של הגובה, תזרוק גלשון גדול מידי ותפסיד גובה, תזרוק גלשון קטן מידי, תפסיד ערך גלישה.
- משקל הוא הגורם החשוב ביותר במחלקה זו, גלשון כבד שוקע מהר יותר מגלשון קל נקודה.
- הדבקות מדויקות ובכלל דיוק חשובים מאוד במחלקה זו.
מתחילים
- בנייה היא דבר מלכלך ולכן מומלץ במהלכה ללבוש בגדים שלא נורא אם הם יתלכלכו. בנוסף כדאי לדאוג תמיד לשמור על משטח עבודה נקי על ידי הצבת קרש עבודה או לפחות ניילון (ניתן לקנות לפי מטר בטמבור)
- חלק מהחומרים איתם תעבדו אינם בריאים לעיניים וכמובן שאין לאכול אותם, כלן מומלץ לשטוף ידיים בסיום העבודה ולא לגעת בעיניים.
כמו שכבר ציינתי קודם, הדגם שאותו תבנו הוא דבר חשוב, לא כמו טכניקת הזריקה או הדיוק בבנייה אבל עדיין חשוב. למי מכם שמתקשה לזרוק גלשונים גדולים כמובן מומלץ לבנות גלשון קטן, אבל אסור לעצור שם. כדי להגיע לגלשון שעובד הכי טוב עבורכם מומלץ לבנות גלשונים שונים בגדלים שונים עד שתגיעו לדגם שמתאים לכם הכי טוב.
הטיסן שאני אדגים פה הוא טיסן שאני תכננתי שיתאים לי. הוא טיסן קטן יחסית ולכן מתאים לרוב הטיסנאים בתור משהו להתחיל ממנו. עוד דבר אחד חשוב, כשאתם בונים גלשון תמיד תבנו לפחות שניים. כמו בכל מחלקות הטיסנים החופשיים, לבנות יותר מטיסן אחד חוסך זמן ולכן תמיד תבנו לפחות שני גלשונים במקביל. אתם תגלו שאחרי שמשתפשפים בבניה זה באמת לא משנה אם בניתם אחד או שניים.
עכשיו לפני שנגיע לבנייה עצמה חשוב להכין שני משטחי עבודה. אחד חלק לשיוף כדי לא "לפצוע" את החלקים בזמן השיוף ולאחר מכאן. חלק מהאנשים מעדיפים זכוכית למטרה הזו, אני אישית אוהב שיש (האבן, כמו השיש במטבח) אבל גם לוח עץ מצופה פורמייקה יעשה את העבודה. מה שחשוב שהמשטח יהיה ישר, אחיד וחלק.
המשטח השני הוא משטח חיתוך, רצוי קרש עץ "סנדוויץ'".
במהלך המדריך ייתכן ולא אזכיר איזה משטח נדרש לעבודה לכן דעו לכם שכל עבודות החיתך אלא אם נכתב אחרת, מתבצעות על משטח החיתוך ואילו כל עבודות השיוף וההדבקה ייעשו על המשטח החלק שבחרתם.
שרטוט
השרטוט הוא הדבר הראשון בו תיתקלו כשתתחילו לבנות טיסן חדש. במקרה זה אנו נעבוד עם שרטוט שלי שכל המידות בו הן במילימטרים. בדרך כלל פרטים כאלו יצוינו על השרטוט.בשרטוט בדרך כלל נמצא כל מה שצריך לדעת על המידות של הטיסן, מאורך הכנף ועד עובי הבלזה של הגוף. השרטוט הוא תוכנית הבנייה הבסיסית שלנו שלפיה נבנה את הטיסן. ככל שנבנה את הטיסן מדויק יותר וקרוב יותר לשרטוט כך גם הוא יהיה קרוב יותר לתוצאה הרצויה.
תוכנית של Driger – f 2011 (הגלשון אותו אני אדגים במצגת הזו)
כנף
בכל פעם שמתחילים לבנות גלשון מתחילים מהכנף, זה הוא החלק החשוב ביותר בטיסן והיחיד שבאמת תורם לעילוי. את הכנף לגלשון הזה נבנה מבלזה 5 מ"מ. בחירת הבלזה לכנף היא הדבר החשוב ביותר בכל תהליך זה וישליך על כל תהליך הבנייה. בלזה קשה תפיק כנף כבדה ויהיה קשה לעצב אותה לצורה המבוקשת. לעומת זאת, כנף מבלזה רכה מידי תשבר בקלות או אפילו תתקפל לשניים והיא עלולה להימעך ולאבד את הצורה.
הבלזה הטובה ביותר לבניית גלשונים היא בלזה בינונית קלה יחסית ורכה מספיק שתוכלו למחוץ אותה מעט בלחיצה חזקה, רצוי שתהיה קוטר גרין (סיבים לשני הכיוונים). אם אין לכם בלזה טובה אל תתייאשו, חניות הטיסנים מוכרות בלזה וניתן גם ליצור קשר עם סניפי קלוב התעופה לעזרה. זכרו גם אם אין לכם את הבלזה המושלמת לטיסן אין זה אומר שלא כדאי לבנות אותו! אם לא תבנו גלשונים גם אם הם בינוניים, לא תלמדו כלום!
לוח בלזה 5 מ"מ לדוגמא
אחרי שבחרנו את הבלזה מגיע שלב הסרטוט. מומלץ להשתמש בעיפרון חודים או עט לא נובע. ראשית נסמן לאורך הבלזה את אורך הכנף. דיאדראל שמואל (82 מ"מ), מרכז שמואל (100 מ"מ), מרכז ימין (100 מ"מ) ודיאדראל ימין (82 מ"מ).
לאחר מכן נמתח קוים אנכיים לבלזה באמצעות זוויתן (אחד הכלים החשובים ביותר בתהליך הבנייה, הוא דואג להראות לנו זווית של 90 מעלות, חשוב להצמיד את משטח המגע של הזוויתן לעץ כדי שהקו באמת יהיה מאונך).
לאחר מכן נסמן את רוחב הכנף (קצה דיאדראלים 55 מ"מ, מרכזים 80 מ"מ).
לאחר מכן נחבר את הקווים יחד כך:
לפני שנחתוך נסמן את ה"נקודה הגבוה" של הפרופיל, קו זה ידריך אותנו בהמשך כשנשייף את הכנף (שלב זה אינו חובה ויכול להיעשות מאוחר יותר).
כמו שאמרתי, עדיף לבנות ישר שני טיסנים
כעט נחתוך את הכנף. חשוב לעבוד עם סרגל ולא לנסות לחתוך את הבלזה בחיתוך הראשון. החזיקו את הסרגל יציב על הקו (לדאוג שהאצבעות יהיו בתוך הסרגל ולא מחוצה לו) ועיברו עם הסכין לאורך הסרגל עד שתעברו את כל עובי הבלזה (לא להשאיר סימנים ואז לשבור). את שלבי החיתוך בצעו על המשטח שנועד לכך.
שתי כנפיים חתוכות
בשלב הבא ניקח קורת בלזה קשה (5 מ"מ על- 3 מ"מ) ונתאים אותה לחזית הכנףשנקראת שפת תקיפה, משום שזו היא שפת (קצה) הטיסן ש"פוגשת את האוויר".מטרת הקורה היא חיזוק שפת התקיפה לפגיעות בקרקע ושמירה על צורת הפרופיל.
את הקורה חותכים בצורה הבאה: מניחים את הסכין על הסימון ומשקיעים אותו קצת. אז מרימים את הסכין, מסובבים את הקורה על צידה ושוב משקיעים את הסכין. חיזרו על פעולה זו עד שכל ארבעת הצדדים חתוכים ואז שיברו את הקורה בנק' החיתוך.
את הקורה מדביקים לחלק הקדמי של הכנף באמצאות דבק מהיר או דבק אליפטי (נגרים). מורכים שכבה של דבק לאורך כל הקורה ומצמידים אותה לחלק הקדמי, חשוב במקביל להצמיד גם את הכנף וגם את הקורה לקרש על מנת שיוצר שטח פנים אחיד מלמטה. רצוי לבצע הדבקות מסוג זה על ניילון (אם משתמשים בדבק נגרים יש להצמיד את הקורה לכנף עם מסקנטייפ עד לייבוש סופי).
בשלב הבא נתאים קורות גם לחלקי הכנף הקדמיים הנמצאים בצידי הכנף (דיאדראלים).
שוב נדביק.
כעת נתחיל בעיצוב פרופיל (חתך הצד) הכנף. כרגע אם נביט מהצד נראה שהפרופיל הינו מלבן. את עבודה זו נבצע על משטח העבודה החלק.
ראשית כל, נגלף את הצד האחורי של הכנף הנקרא שפת זרימה. המטרה היא להוריד חומר מהחלק האחורי ולהקל על השיוף אחר כך. עבור תהליך הגילוף מומלץ להכניס להב חדש לסכין היות ויש צורך בכל אורכה וסכין חד עושה את העבודה הזו ביתר קלות.
חתך צד לאחר גילוף
לאחר הגילוף, הגיע הזמן לשייף את הפרופיל. המטרה שלנו היא לשייף את שפת הזרימה שמתחילה בקו המקווקו שסרטטנו קודם (הנקודה הגבוה) ועד לקצה התחתון של הכנף. החלק הזה של הכנף צריך להיות שיפוע ישר. הצורה הטובה ביותר לשייף משטח כזה היא במעגלים קטנים תוך שמירה על יד יציבה. הזזת קוביית השיוף בתנועת מעגל מונעת שריטות של נייר השיוף. מומלץ להשתמש בשלב זה בנייר שיוף 150.
עובי סופי של שפת זרימה, 0.5 מ"מ לכל האורך
כעת נעבור לצד הקדמי של הכנף, שפת התקיפה. גם אותה ניתן לגלף מעט לפני שמתחילים לשייף.
את שפת התקיפה נשייף גם כן במעגלים אך כעת נשנה את זווית הקוביה תוך כדי שיוף כדי לעגל את שפת התקיפה.
כעת נעבור לקצוות הכנף (הנקראים טיפים מלשון קצוות באנגלית) ישנם הרבה צורות לשייף את קצות הכנף. אישית אני מעדיף לעגל מעט את הפינה הקדמית ואת הקצה עצמו. ניתן לעשות זאת באמצעות קוביית שיוף או נייר עדין, 220 ומעלה.
השלב האחרון לפני שנניח את הכנף בצד הוא להחליק אותה. בשלב זה נשתמש בנייר שיוף עדין (נייר מים) רצוי 320 ומעלה. שלב זה הינו הכנה לציפוי בלקה, שיוף הכנף מוריד סיבים בולטים ומשאיר פני שטח אחידים. חשוב ביותר לא לשרוט את הכנף בשלב זה, לכן נעשה את שני הדברים באים:את הכנף נחליק מלמעלה וגם למטה, וגם בצדדים.
- נגזור את נייר השיוף בצורת עיגול.
- נשייף בעדינות עם כיוון הסיבים.